גולשים בזמן

 

 

 

 

 

 

 

 

 

חופשת גלישה בנחשולים


בתחילת השנה החליט הבכור שהוא רוצה להיות "גולש". להמשיך לקרוא

מודעות פרסומת

אדינבורו


תשע בערב, השמיים עדיין בהירים, אדינבורו הומה, שוקקת וחגיגית וכל מה שאני מייחלת אליו זה לאפסן את הילדים ולחזור בזמן לתקופת היותי סטודנטית רעננה לקולנוע. להתמזג עם הקהל הבינלאומי, הצעיר והאמנותי שבא להציג ולצפות בפסטיבל הרשמי  ו/או בפסטיבל הפרינג' של אדינבורו.

אבל גם כבלוגרית נשואה + 2, בירתה של סקוטלנד גרמה לי להרגיש לכמה ימים צעירה ומגניבה….

ואפרופו צעיר ומגניב הבה נתחיל עם שיר של דונובן,  זמר ממוצא סקוטי שהיה בשעתו פופולארי מאד, בשיר שמשתלב עם נושא הפוסט.

אדינבורו הייתה המתאבן לטיול בר המצווה לאתלט שביקש מקום שיש בו מגוון פעילות אקטיבית. אני רציתי חבל ארץ קריר בקיץ ובית על אגם והיעד שהתאים כמו כפפה מבד משובץ הייתה סקוטלנד.

טיסות:

טסנו עם איזי ג'ט למנצ'סטר, שכרנו רכב ונסענו לאדינבורו מרחק 3.5 שעות שעברו בנעימות עם עצירה אחת באמצע הדרך באאוטלט של gretna green

לינה:

כאשר התחלתי לחפש מקום לינה בעיר, גיליתי שהמלונות והדירות באדינבורו בתקופת הפסטיבל מרקיעים שחקים ומכיוון שהיה חשוב לי להיות במרכז העתיק בחרנו לשהות בה שלושה ימים טרם הפתיחה הרשמית ורק יום אחד במהלך הפסטיבל.

בדיעבד, החלטה מצויינת – כך יכולנו ליהנות משני העולמות, לטייל בעיר לפני שהיא הופכת צפופה, לחזות בבנייה ההדרגתית והתכונה הרבה בעיר לקראת הפסטיבל, כמו גם להיות בה ביום הפתיחה.

המלון שנבחר – נובוטל סיטי. מיקום מעולה. קרוב מאד למצודה ולחלק העתיק של העיר ומרחק הליכה ברגל לרחוב פרינסס מיחד ולאזור האוניברסיטה מאידך.

המלון מעוצב בצורה מודרנית ונקייה, לובי רחב ידיים, שירות נעים ואפילו בריכה מחוממת שנוצלה על ידי הצעירה.

העיר יושבת על סדרה של סלעים וולקנים ובנויה מאבני בזלת שחורות ואפורות, מה שמשווה לה מראה קודר. הפסטיבל צובע אותה בצבעים  עזים.

את הססגוניות חווינו כבר יומיים לפני הפתיחה כאשר ברויאל מייל, הרחוב  המרכזי של העיר שנמתח מהטירה לארמון הולירוד האוס (בו מתגוררת המלכה בשהותה בסקוטלנד), ניגשו אלינו לאורך הדרך צעירים מחופשים וחילקו לנו הזמנות להצגות שלהם.

המשכנו במורד הרחוב ושמחנו לגלות כתמי צבע  עליזים היוצרים ניגודיות מעניינת בינם לבין הגוון האפור השולט.

מקסיקו באמצע סקוטלנד

ביום הראשון של הפסטיבל המדרחוב כבר היה הומה בשחקנים מחופשים, נגנים וזמרים שחילקו ברושרים ואף הופיעו בבמות שהוצבו למטרה זו.

למעשה, כל העיר זוכה למנה הגונה של צבע בזכות הפסטיבל. עמודי מודעות ועליהם פוסטרים מעוצבים ניצבים בכל פינה ומבחר מקומות וחללים משנים ייעודם והפכים לתיאטראות ליום אחד.

ויש רחוב אחד שהינו צבעוני בפני עצמו – ויקטוריה סטריט,  רחוב מתעקל עם אכסדרת חזיתות בכל צבעי הקשת, שמקשר בין הגראסמרקט, העשיר אף הוא בבתי קפה וחנויות לבין הרויאל מייל.

אל תפספסו את The red door gallery חנות גלרייה שמציגה ומוכרת איורים ומוצרי נייר כמו שאני אוהבת .

כמו גם את החנות הסמוכה  Context לחפצי חן לעיצוב הבית.

כאשר לנים לא רחוק מהמצודה שחולשת על העיר, קל מאד לנווט את הדרך חזרה למלון, פשוט מחפשים אותה ולא שוכחים לצלמה מכל זווית שהיא.

טוב, יאללה, הבנו את הרעיון. פשר לחזור למלון?

בין החלק העתיק של העיר שיושב גבוה לבין החלק "החדש" המישורי, מפרידים גני פרינסס סטריט הירוקים. שם אפשר לתת מנוחה לרגליים הדואבות מהקניות אשר בפסקה הבאה.

בעיר החדשה, שאף היא כבר בת 250 שנה, ישנם בתים ג'ורג'יאנים המארחים חנויות של כל הרשתות המוכרות. כולל חנות של פרימרק, שאיננה עמוסה כמו מקבילתה בלונדון.

יש בו גם שפע של מסעדות. אנחנו לרב העדפנו  את המסעדות האוריינטליות. יש לדעת כי סקוטלנד יקרה ואדינבורו בפרט וזה בעיקר בא לידי ביטוי במסעדות ובבתי קפה.

מרחוב פרינסס מומלץ מעת לעת לסטות הצידה לרחובות הפנימיים, כדוגמת רוז סטריט, ולגלות מה מסתתר בהם.

חנות לכלי בישול מעוצבים ברוז סטריט.

כמו בכל עיר שמכבדת את עצמה גם באדינבורו יש כמה וכמה מוזיאונים מצויינים. מפאת מחסר בזמן ועודף בילדים שאינם חובבי מוזיאונים בחרנו לבקר רק בשניים.

מוזיאון הילדות –  עוד מוזיאון לאוסף מוזיאוני הצעצועים בהם ביקרנו. חמוד, נוסטלגי ובעיקר חינמי.

מוזיאון הילדות

ומוזיאון קמרה אובסקורה שהיה הפתעה מאד גדולה לטובה. מוזיאון מרתק העוסק בנושאים של צילום, תעתועי ראייה אשליות ומה שביניהם.

חמש קומות אינטראקטיביות, עם הרבה הדגמות ושימוש בטכניקות חדשות וישנות, מראות, הולוגרמות ועיבודי מחשב.

אל תחמיצו את מרפסת התצפית הפנורמית ממנה נשקף נוף העיר.

ביומנו האחרון בעיר החלטנו להתפצל. עמרי והדר יצאו לכבוש את  הסלע הוולקני העצום החולש על פארק הולירוד ומכונה גם 'כסאו של המלך ארתור'.

מפנטז על טיפוס מצוקים
מלך העולם

תמר ואנוכי שוטטנו ברויאל מייל, נהנינו מההופעות השונות ומהמפגש עם האמנים מכל העולם ששמחו לפטפט איתנו ולספר על ההצגות אותן הם מקדמים.

החברות החדשות של תמר
הייתם מנהלים שיחה עם איש ירוק?
תכירו את הרקדנית החדשה של להקת המחול הטיוואנית הלאומית

כאשר הבטן החלה לקרקר (ואצל תמר זה קורה דיי מהר), מצאנו בית קפה נחמד בקוקברן סטריט Cockburn street, רחוב מקסים, המחבר בין העיר העתיקה לחדשה ומעוטר בשלל מסעדות וחנויות עיצוב ואופנה מעניינות, סניף של חנות Context מרחוב ויקטוריה, Miss Katie cupcake, Lava, Eden, Pie in the Sky ועוד.

בערב, לאחר ארוחה חגיגית בOnngie מסעדה קוריאנית קטנה ומומלצת הסמוכה למלון, התפצלנו שוב, הפעם הילדים נשארו במלון ואילו עמרי ואני הלכנו לראות את מופע הפתיחה האורקולי של הפסטיבל  – "Harmonium" שהוקרן על מבנה אחד התיאטראות.

למחרת בבוקר עזבנו עיר שנמה לאחר אירועי אמש ויצאנו לדרכנו הארוכה אל עבר ההיילנדס.


להמשך החופשה בהיילנדס המערביים.

רוצים להמשיך לקרוא על חופשות וטיולים? הירשמו לבלוג ותקבלו עדכון בכל פעם בה אני מפרסמת פוסט חדש.

להמשיך לקרוא

לילה של יום מפרך

IMG_0655

סיור בליברפול

"אמא תשימי לי ביוטיוב שירים של הביטלס"

"אמא איך קוראים לשיר של הביטלס עם ההיא בבית הקברות?"

(ילדי משפחת מנור מגלים התעניינות בביטלס בעקבות הנסיעה לאנגליה)

אני ביטלמנית ואנגלופילית מה שכמובן הולך יחד, עד כה חוויתי את הלהקה האהובה עלי דרך לונדון והנה השנה בטיולנו לצפון אנגליה הזדמנה לי האפשרות המבורכת לבקר בליברפול.

מידע מוקדם בזכותה של חברת הכבוד של הבלוג, ג'ני, מי שלמעשה אחראית לטיול כולו, גרם לי להזמין לינה בעיר על מנת לשהות בה יומיים. המזל האיר לנו פנים כאשר גם חברינו הטובים בחרו לבקר בליברפול בטיולם לאנגליה ותיאמנו לבלות בעיר יחדיו.

אני מזמינה אתכם להצטרף אלי לעיר נהדרת שהפתיעה אותי לטובה.

וכמובן שהפסקול שילווה את הסיור שלנו יהיה שווה ביותר וזה השיר הפותח:

את ליברפול אפשר לחלק לכמה מוקדים תיירותים :

ליברפול לחובבי התרבות (והים), ליברפול לחובבי הקניות וליברפול לאוהדי הכדורגל. את האחרונה לא יצא לנו לבדוק, יען כי הנער המתעניין בכדורגל מעדיף את צ'לסי.

ביטלמנים אמיתיים יכולים לבדוק כל פינה בעיר הקשורה לארבעת המופלאים, בין אם בסיור מודרךבביקור בבתים של ג'ון ופול שהפכו למיני מוזיאונים או בארוחה במסעדה הממוקמת במלון hard days night hotel ומעוטרת בעבודות אמנות של חברי הביטלס, לצערי הרב לא הזדמן לי לחקור נושא זה לעומק, למעט ביקור ב'סיפור החיפושיות'.

מה שהפעים אותי בעיר, מעבר לעובדה שזו עירם של החיפושיות, זו האדריכלות  – שילוב של מבנים ישנים, חלקם ניאו-קלסיים, רובם ויקטוריאניים, הרבה שימוש בלבנים אדומות לצד מבני זכוכית ופלדה חדשים מה שמדגיש את הקשר בין עבר להווה שמתקיים בכל פינה ופינה של העיר.

אלברט דוק ואזור הרציפים המשופץ הפך בשנים האחרונות למתחם התיירותי-תרבותי של העיר, בשנת 2004 הכריז אונסק"ו על העיר כאתר מורשת עולמית בשל חשיבותה להתפתחות המסחר בעולם והשימוש הייחודי ברציפי הנמל שבה. באלברט דוק נבנו לראשונה בעולם מחסנים ומפעלים מלבנים אדומות וברזל ולא מעץ (שהיה מאד דליק).

הרציפים מזמנים חוויות תרבותיות לרב כגון 'סיפור החיפושיות' עליו עוד ידובר, מוזיאון הטייט, המוזיאון  הימי ומוזיאון ליברפול זאת לצד שלל מסעדות, בתי קפה ובארים ואפילו גלגל אחד ענק.

המוקד השני בעיר לחובבי הקניות והאוכל הוא המרכז העתיק של העיר הבנוי מכמה מדרחובים אליהם צמוד קניון ליברפול וואן. הקניון מעוצב כמדרחוב ולפיכך משתלב היטב עם הרחובות שסביבו.

בשל התעכבות בחנות הספורט בדרך לעיר, הגענו לנמל רק אחה"צ והתלהבנו מאד מאלברט דוק שהיה שוקק אנשים ופעילות קיץ. נפגשנו עם החברים, חטפנו ארוחת צהרים קלה ומאוחרת בפיצה אקספרס ויצאנו לשיטוט בטיילת המשופצת לאורך שפך הנהר, אכלנו גלידה ופגשנו צוללת צהובה.

המלון שלנו היה פרמייר אין, בדר"כ רשת בתי מלון זולה למדי, אלא שהפעם שיחקנו אותה עם מלון חדש, הממוקם במיקום הכי טוב בעיר, באלברט דוק, צמוד לסיפור החיפושיות, החדר היה נעים, נקי ומרווח ומחלונותיו נשקף שפך הנהר לים וכמובן הבונוס – המפגש המשתף בארוחת הבוקר עם חברינו הישראלים. ממש מושלם ללילה של יום מפרך.

28

IMG_0632

ארוחת הערב אכלנו בצוותא בווגאמאמה הממוקמת בקומת הגג של הקניון.

רב רובו של היום השני בעיר הוקדש ל'סיפור החיפושיות'. מצד אחד זהו מקום חובה לכל חובב הביטלס ובכלל לכל חובב מוזיקה, ההיסטוריה של הלהקה מסופרת בצורה מפורטת דרך מסע קסם לאורך התחנות החשובות בחיי הלהקה וחבריה, על ההיכרות, השנים הראשונות בליברפול והתהוות הלהקה. מצד שני, כנראה בשל  עלויות של זכויות יוצרים, מושמעת במקום מעט מאד מוזיקה וכמעט ולא מוקרנים סרטים מתוך הופעות, מה שבסופו של דבר, פוגם בהנאה מהחוויה.

החלק השני של המוזיאון ממוקם במבנה אחר בנמל,  מה שזימן לנו צעידה נוספת בטיילת הנאה. בחלק זה ישנה חנות מאד גדולה וסרטון אנימציה קצר בעל ארבעה מימדים בו משולבים בעלילה מספר שירים קאנונים של החיפושיות, כגון אלינור ריגבי שהתחבבה במיוחד מאד על הילדים.

כשסיימנו את המפגש עם פול, ג'ון, ג'ורג' ורינגו הבטן כבר קירקרה, פה אחד הוחלט לחזור לליברפול וואן ולנסות את מסעדת red hot world buffet שהתגלתה כמקום אידאלי למשפחות בשל בופה גדול ומגוון בו מאכלים מתרבויות שונות, כל ילד ומבוגר מצא שם את מבוקשו כולל קינוחים טעימים.

כדי להוריד את האוכל יצאנו לטייל ברחובות השוקקים אך לא צפופים הסמוכים לקניון, הצצה קטנה לרובע הקברן הצמוד בו נמצא עדיין  מועדון הקאברן הידוע בו הופיעו החיפושיות בתחילת דרכם ומשם חזרנו לביתנו הזמני אשר בפיק דיסטריקט.

בשורה התחתונה, ליברפול הינה עיר מאד נעימה ומאד מומלצת לשהייה של כמה ימים ויש בה אפשרויות נוספות על אלו שדגמנו, כולל אוסף מוזיאונים מרשם ביותר, הנה מספר קישורים לאתרים בליברפול ובסביבתה הקרובה:

מוזיאון הטייט

מוזיאון ליברפול

המוזיאון הימי

הרובע הסיני

The bluecoat– המבנה הישן ביותר בעיר שהפך למרכז תרבות

איצטדיון אנפילד, מקום העלייה לרגל של אוהדי קבוצת ליברפול

U boat story  סיור בצוללת גרמנית

מוזיאון העבדות

שייט על נהר המרסי

The world museum

Spaceport

מוזיאון חשמליות עתיקות

Underwater Street – מרכז מדעי ואמנותי מדליק לילדים

Walker Art Gallery

הקתדרלה של ליברפול – הגדולה ביותר בבריטניה

סיור רוחות רפאים

למי שזקוק לקצת ירוק, גנים או טבע:

Port Sunlight Village

Sefton Park

Knowsley Safari Park

ואיפה שותים קפה ותה?

Central Perk באלברט דוק

tea parlour ליד מועדון הקברן

caffe nero במדרחוב לורד וגם בליברפול וואן

Leaf on Bold Street Café

World Heritage Site
World Heritage Site

אפילוג

בסוף טיולינו לאנגליה, שהינו יומיים בלונדון וזכינו לאחת החוויות המרגשות של הטיול.

הזמנתי מבעוד מועד כרטיסים למופע 'let it be'. זה איננו מיוזיקל רגיל עם עלילה, אלא מעין שיחזור מרשים ומדוייק של הופעות הלהקה עם מבחר גדול מאד שירים. על הבמה ניצבים ארבעה שחקנים/זמרים בדמותם של פול, ג'ון, ג'ורג' ורינגו. הם משחזרים  את הביטלס, הן את התלבושות והן בתפאורה הרקע, והן בקטעי הקישור, החל מההופעות הראשונות במועדון הקאברן ,דרך ההיסטריה של הביטלמניה, ההופעות באיצטדיונים הגדולים ועד יצירות המופת המאוחרות והמופע על הגג.

בתקופה הפסיכדלית של הלהקה גם המופע מקבל גוון פסיכדלי עם שלל אפקטים מרהיבים, שהופכים אפילו את  לוסי ליותר פסיכדלית ממה שהיא…

בשלב מסויים מתיישבים חברי הלהקה ומבצעים מגוון שירים מאלבומים שונים, הביצוע של Black Bird היה מפעים במיוחד.

בין לבין מוקרנים על המסכים פרסומות וסרטונים המייצגים את התקופה. התחושה שלנו הייתה שאנו חוזרים בזמן לשנות השישים וממש רואים את ההופעות המקוריות של הלהקה. הקהל היה מורכב ממשפחות כמונו, מחבר'ה צעירים ומאנשים (בעיקר נשים) מבוגרים אשר, מן הסתם, היו מעריצים של החיפושיות בשנות השישים. כולם קמו על רגליהם ורקדו בהתלהבות בקטעי הרוקנרול הסוחפים, כדוגמת twist and shout  ועוד.

העובדה שהילדים כבר הכירו את הלהקה מראש, את השירים, האלבומים ובעיקר את הסיפור שלה הוסיפה מאד לחוויה.

let it be live

היה זה סיום מושלם ומופלא לטיול שלנו באנגליה ואת הפוסט אסיים עם שיר שמאד מתאים לליברפול: